
העיר הגדולה – מדוראי חלק 1
מדוראי הוא המגע הראשון שלנו עם האורבניה ההודית - במומבאי בילינו 15 דקות בנסיעה במונית משדה תעופה אחד לשני, כך שלא ראינו, לא הרחנו, ובוודאי שלא באמת שמענו את העיר עצמה. זהו ביקור מלא בחשש ואנחנו מגיעים מלאים בסיפורים ועדויות על העומס והרעש, אחד מהם ממשפחה שסיפרה שהגיעה בבוקר כדי לראות את מקדש מינאקשי אבל לא יכלה להמולה ולתנועה ועד הערב שינתה את כל התכניות ועזבה למקום שקט יותר.
אנחנו מגיעים לעיר בשש וחצי בבוקר אחרי הנסיעה הראשונה ברכבת סליפר. כולנו עייפים ומרוטים במידה זו או אחרת, ואנחנו יוצאים מהתחנה למבול של נהגי מוניות ונהגי ריקשה שעטים עלינו כמוצאי שלל רב. בדילמה 'קילומטר וחצי צעידה למלון נגד 100 רופי למונית' מנצח נהג המונית.
הנסיעה, כבר בשעת בוקר מוקדמת זו, מוטרפת: הרחובות מלאים במכוניות, אופנועים, ריקשות, עגלות, הולכי רגל ובעלי חיים. כולם נוסעים/הולכים/מדדים בכל הכיוונים. הנתיבים פה הם אפילו לא המלצה ובפועל יש הרבה יותר מהם. היכן שבארץ יחלקו את הכביש לשני נתיבים, במדוראי יצליחו להשתלב חמישה, וגם חניה לצד ה"מדרכה". כולם משתלבים...